פסק-דין בתיק ת"א 523-06

רקע:

לפניי תביעה לתשלום פיצויים בהתאם לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן- " חוק הפלת"ד").

1.         התובעת ילידת 1959, נפגעה בשתי תאונות במועדים שונים, האחת - ביום 24/9/01 (להלן:- "התאונה הראשונה") והשנייה ביום- 28/5/02 (להלן:- "התאונה השנייה"). 

הנתבעת, בהיותה מבטחת הרכב בו נסעה התובעת, מכירה בחבותה לפצות את התובעת בגין נזקיה כתוצאה מאירועי התאונות ולפיכך המחלוקת בתיק שלפניי מצטמצמת לשאלת שיעור נזקיה של התובעת.

2.         בעקבות התאונה הראשונה, פונתה התובעת, לחדר מיון בבית חולים ברזילי, שם נבדקה, בוצעו צילומי חזה, עמוד שדרה גבי, מותני וצווארי - לא הייתה עדות לשברים. בעקבות התאונה השנייה, פונתה התובעת לחדר המיון, בוצעו צילומי עמוד שדרה צווארי ומותני ונקבע כי לא נמצא ממצא חבלתי גרמי. בהמשך הייתה התובעת במעקב רפואי במסגרת קופת החולים, שם התלוננה בעיקר על כאבי צוואר ותרדמת בידיים.

3.         בבדיקת E.E.G. שבוצעה לתובעת ביום 31.5.05 נרשם: CTS מימין ורדיקולופתיה צווארית לא אקטיבית משמאל.

בדיקת CT מיום 10.8.06 הדגימה יישור הלורדוזיס, בלט דיסק קל בלבד ללא סימני לחץ על השק הדורלי בחוליות C3-4, בלט דיסק מרכזי (בולט יותר מ-C3-4), עם סימני לחץ בולט על השק הדורלי הודגם בחוליות C4-5, C5-7.

בעמוד השדרה המתני הדגים במרווח L4-5, בלט אנולוס אחורי מזערי ללא סימני לחץ בולט על השק הדורלי וזיזים קדמיים קטנים בגופי החוליות L4-L5.

4.         התובעת, סייעת בגני ילדים בעיסוקה, ועבדה כסייעת בגני ילדים של עירית אשקלון, נפגעה ללא כל קשר לתאונות נשוא התביעה, במהלך חודש יוני 2009 בתאונת עבודה, אשר גרמה לשבר ברגלה.

בעקבות אותה תאונה, הוזמנה התובעת לוועדה רפואית מטעם נציבות שירות המדינה. בוועדה זו, נשללה נכות הקשורה לשבר ברגלה של התובעת, אך נקבע, כי על התובעת לצאת לפנסיה מוקדמת, כאשר אותה וועדה, קבעה לתובעת אחוזי נכות בשיעור משוקלל של 42% בגין אברים שבהם נפגעה התובעת בתאונה נשוא התביעה.

הנכות הרפואית- חוות דעת מומחי בית המשפט:

5.         כבר בפתח הדברים אציין, כי עיקר המחלוקת בין הצדדים נוגעת לשאלת אמינותה של התובעת, כאשר הדבר בא לידי ביטוי בעיקר בשאלת שיעור נכותה של התובעת כתוצאה מהתאונות.

6.         ביום 15/03/07 מונה ד"ר נחום הלפרין כמומחה רפואי מטעם בית המשפט, על ידי חברתי, כב' סגנית הנשיא, השופטת דינה כהן, לשם הערכת שיעור נכותה של התובעת כתוצאה מאירועי התאונות.

ביום  30/5/07 התובעת נבדקה על ידי המומחה, ד"ר הלפרין. סמוך לכך, הודיע המומחה כי בבדיקה הקלינית שערך מצא הגבלה קשה בתנועות עמוד השדרה הצווארי והמותני המקנה לתובעת אחוזי נכות משמעותיים, אלא שהוא מוטרד ממצאים אלה מכמה  סיבות:  האחת, העובדה שהתובעת ממשיכה לעבוד כסייעת לגננת והשנייה, כי לא מצא אזכור על הגבלה קשה בתולדות המחלה ובבדיקות שעברה. המומחה ביקש למנות את פרופ' שדה מנחם, מומחה לנוירולוגיה ומומחה ל- EMG לבדוק את התובעת, מאחר ותוצאות בדיקת ה- EMG אינן תואמות את ממצאי הבדיקה הפיזיקלית שערך.

7.         בית המשפט קיבל המלצתו של ד"ר הלפרין ומינה את פרופ' שדה ליתן חוות דעתו ביחס למצבה הרפואי של התובעת בתחום מומחיותו.

            ביום 6/8/07 נבדקה התובעת על ידי פרופ' שדה  אשר קבע בחוות דעתו כך:

" מדובר בשתי חבלות צוואר מסוג שליפת שוט flexion-extension injury) ). בעת בדיקתה בחדר המיון לא היה חסר נוירולוגי ובדיקתה הייתה תקינה. היא מתלוננת על נמלול לאורך הגפיים, קושי בביצוע פעולות עדינות, סחרחורות והפרעה בריכוז. בעת בדיקתה על די היא לא הפעילה באופן רצוני את כוח השרירים באופן מלא ואופטימלי. היא דווחה על ירידה בתחושה בפיזור חסר היגיון אנטומי, ושאינו אפשרי עקב לקות כלשהי במערכת העצבים. היא לא דווחה נכונה בבדיקת תחושת המנח. כלומר, היא הציגה ממצאים לא אמיתיים בעת הבדיקה. על כן לא ניתן לקבל את תלונותיה כלשונן, וללא ספק קיים מרכיב נכבד של הגזמה בדבריה. היות שמדובר בחבלות צוואר קלות בלבד, ללא סימנים נוירולוגים אובייקטיביים חולניים לא נותרה לה להערכתי נכות נוירולוגית עקב התאונות." (ההדגשה אינה במקור- ס.כ.).

ביחס לממצאי בדיקת ה- EMG, קבע המומחה, כי מדובר בבדיקה שטחית ולא אמינה ולכן לא ניתן לקבל את מסקנותיה.

8.         ביום 22/8/07 פנה ב"כ התובעת לפרופ' שדה בשאלות הבהרה, בהן נשאל, האם לאור האמור בחוות דעתו יש צורך בביצוע בדיקת EMG נוספת. המומחה השיב: